עשו ״פוס״. "alt" "stop"
עזבו את המחשב, את הכלים, את הילד, את המשרדעזבו הכל ולכו לראי. לראי הכי גדול שתמצאו.
ראיתם אתכם? איך אתם נראים?
שמחים? שלווים? מסופקים? מביעים חיות בריאה?
או שמא
אתם נראים עייפים, או משועממים, מאוכזבים, אדישים אולי?
אחרי שראיתם אתכם ואת מה שאתם משדרים לעצמכם (עניין של רגע)
יש לכם חשק לעוד שאלה או שתיים הישר לתוך העיניים האלה שבמראה?
שאלות כמו:
״איך נראה היום שלי היום? ואתמול? איך היה?מעניין לי? מעצבן לי? עמוס לי?
כמה זמן ביליתי בלעשות משהו שאני אוהב/ת
כמה זמן ביליתי בלעשות את מה שצריך ואני לא אוהב/ת?״
״והזוגיות - אם יש לי...איך היא? כיפית כמו שרציתי?
כמה אני רוצה לבלות איתה? אני רוצה? אולי צריך? בא לי? כמה בא לי?
ואיך ביננו? טוב? טוב מאד או סתמי?״
ואם אין לי זוגיות למרות שאני מאד רוצה - מה זה אומר?״
״ובכלל..חלאס עם הקושיות האלה...
בגדול - החיים לא פשוטים לי, כך אומרות לי העיניים שבראי -
והן מתעקשות, עד השאלה הכי נוקבת:
כמה אהבה עוברת בחייך עם האנשים שאיתך, עם הדברים שעשית עד היום?
יש אהבה בתוכך או שהחיים עוברים באוטומט? כי כך נהוג, מקובל ורגיל?
האם יש לי תשובה לשאלה הזו? יש לך תשובה לשאלה הזו?״
ומדוע השאלות האלה פתאום? מה השתנה?
הרי מחר - יום חדש. עוד יום. כמו אתמול, כמו מחר?
ובינתיים - בפנים, אני יודעת. לא אומרת אבל יודעת
כן, שבית ללא אהבה הוא בית מבוזבז. הבית וכל האנשים שבתוכו.
מבוזבזים בפנים ומבוזבזים מחוצה לו.
כמוני?
כן, מחר יום חדש.
מזל.
התחלה.
הקליקו כאן: http://lp.vp4.me/rsse
 |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה