היכן עובר הגבול?
יש לי בן זוג והוא בדרך כלל נחמד ורק לפעמים הוא מדבר אלי כך שאני מרגישה מושפלת.
שלא לדבר על בן זוג שהוא אוהב אבל לפעמים...בורח לו איזה שעון שהוא מעיף עלי, כי הוא כועס.
ואותו אחד ש"מוריד" אלי מילים כמו "אין לך שכל" או "מי את בכלל"? "את אפס" או "טפשה"..."
איפה עובר הגבול? הרי בדרך כלל הכל בסדר חוץ מ....
האם "לעשות את עצמי" שזה לא נורא? לקבל את הסליחה שלו (כשהיא מגיעה)?
האם נכון לחשוב שבכל זוגיות זה קורה מדי פעם? ואולי זהו סגנון תקשורת ותו לא?
לא. לא ולא לא.
זה המקום להציב גבול.
המקום המדוייק הוא אותו הרגע בו זה קורה ואת מרגישה שמישהו דרך עליך, איפס אותך (מלשון אפס),
שמישהו התייחס אלייך בזלזול, ברוע ואת.....סובלת מזה. כאן עובר הגבול והוא מסומן חזק. כשאת או אתה סובלים - שם עובר הגבול שלכם.
מדוע זהו הרגע? כבר אומרת לך ותכניסי את זה טוב טוב למוחך. אם את אשה נשואה, נערה צעירה
אם אתה גבר בזוגיות או בן להורים שמתבטאים כך או שאתם חווים שפה שכזו בעבודה.
אף אחד לא צריך לחיות במקום בו יש אנשים שגורמים לו להרגיש רע. אף אחד. צריך לעצור את זה
ולעיתים זה פשוט יותר מכפי שנדמה. לעיתים, האדם שמדבר אליכם כך, בטוח שזה לא נורא, חושב שזהו עניין של "סגנון שיחה" ותו לא. עליכם ליידע את האדם הזה שאתם נפגעים ממנו. אחרת, איך יידע?
לפעמים מספיק לומר משפטים כמו:
"לא מסכימה שתדבר אלי ככה"
"אני לא מדברת אליך ככה, אל תדבר אלי כך"
מבקשת להפסיק להתייחס אלי בזלזול...אני לא מרגיש שאתם(אתה , את) אוהבים אותי ככה.
אני מרגישה נורא כשאתם מדברים אלי ככה, אל תתפלאו שאני שותק לידכם...
וכן הלאה.
אפשר לומר הרבה מאד משפטים שיבהירו לצד השני שאתם לא מוכנים להיות במקום המושפל הזה.
כמובן שאם העניין לא נפתר, הופך לגרוע או פתולוגי יותר - יש לטפל אצל מטפל מוסמך.
אבל אסור בתכלית האיסור לאפשר זלזול, העלבות, אלימות מילולית, נפשית וכו', אם לא מטפלים בה, היא הופכת לגרועה יותר עם הזמן.
זוהי רק דוגמה אחת להצבת גבולות. הפשוטה ביותר, הזמינה ביותר. זוהי רק ההתחלה. טעימה קטנה.
הבלוג אינו יכול להחשב ככלי אימוני. כדי להגיע למצב של "אני מציב את הגבולות שלי כך שלא יהיה בהם ספק, (לא לי ולא לאף אחד אחר) ומציב אותם כדי שיועילו ולא יפגעו", יש לעשות עבודה שלמה של הסתכלות על המציאות שלכם על ההרגלים והמחשבות שלכם. יש לבדוק את יכולת הצבת הגבולות שלכם לעצמכם, קודם כל. כל זה נעשה בתהליך שלם של אימון שבסופו תוכלו להציב גבולות בכל מקום בו תצטרכו אותם. ובנחת. בלי להרגיש סבל תוך כדי.
לאימון וייעוץ זוגי או הורי - לסדנאות בתקשורת זוגית - 052-6411671
יש לי בן זוג והוא בדרך כלל נחמד ורק לפעמים הוא מדבר אלי כך שאני מרגישה מושפלת.
שלא לדבר על בן זוג שהוא אוהב אבל לפעמים...בורח לו איזה שעון שהוא מעיף עלי, כי הוא כועס.
ואותו אחד ש"מוריד" אלי מילים כמו "אין לך שכל" או "מי את בכלל"? "את אפס" או "טפשה"..."
איפה עובר הגבול? הרי בדרך כלל הכל בסדר חוץ מ....
האם "לעשות את עצמי" שזה לא נורא? לקבל את הסליחה שלו (כשהיא מגיעה)?
האם נכון לחשוב שבכל זוגיות זה קורה מדי פעם? ואולי זהו סגנון תקשורת ותו לא?
לא. לא ולא לא.
זה המקום להציב גבול.
המקום המדוייק הוא אותו הרגע בו זה קורה ואת מרגישה שמישהו דרך עליך, איפס אותך (מלשון אפס),
שמישהו התייחס אלייך בזלזול, ברוע ואת.....סובלת מזה. כאן עובר הגבול והוא מסומן חזק. כשאת או אתה סובלים - שם עובר הגבול שלכם.
מדוע זהו הרגע? כבר אומרת לך ותכניסי את זה טוב טוב למוחך. אם את אשה נשואה, נערה צעירה
אם אתה גבר בזוגיות או בן להורים שמתבטאים כך או שאתם חווים שפה שכזו בעבודה.
אף אחד לא צריך לחיות במקום בו יש אנשים שגורמים לו להרגיש רע. אף אחד. צריך לעצור את זה
ולעיתים זה פשוט יותר מכפי שנדמה. לעיתים, האדם שמדבר אליכם כך, בטוח שזה לא נורא, חושב שזהו עניין של "סגנון שיחה" ותו לא. עליכם ליידע את האדם הזה שאתם נפגעים ממנו. אחרת, איך יידע?
לפעמים מספיק לומר משפטים כמו:
"לא מסכימה שתדבר אלי ככה"
"אני לא מדברת אליך ככה, אל תדבר אלי כך"
מבקשת להפסיק להתייחס אלי בזלזול...אני לא מרגיש שאתם(אתה , את) אוהבים אותי ככה.
אני מרגישה נורא כשאתם מדברים אלי ככה, אל תתפלאו שאני שותק לידכם...
וכן הלאה.
אפשר לומר הרבה מאד משפטים שיבהירו לצד השני שאתם לא מוכנים להיות במקום המושפל הזה.
כמובן שאם העניין לא נפתר, הופך לגרוע או פתולוגי יותר - יש לטפל אצל מטפל מוסמך.
אבל אסור בתכלית האיסור לאפשר זלזול, העלבות, אלימות מילולית, נפשית וכו', אם לא מטפלים בה, היא הופכת לגרועה יותר עם הזמן.
זוהי רק דוגמה אחת להצבת גבולות. הפשוטה ביותר, הזמינה ביותר. זוהי רק ההתחלה. טעימה קטנה.
הבלוג אינו יכול להחשב ככלי אימוני. כדי להגיע למצב של "אני מציב את הגבולות שלי כך שלא יהיה בהם ספק, (לא לי ולא לאף אחד אחר) ומציב אותם כדי שיועילו ולא יפגעו", יש לעשות עבודה שלמה של הסתכלות על המציאות שלכם על ההרגלים והמחשבות שלכם. יש לבדוק את יכולת הצבת הגבולות שלכם לעצמכם, קודם כל. כל זה נעשה בתהליך שלם של אימון שבסופו תוכלו להציב גבולות בכל מקום בו תצטרכו אותם. ובנחת. בלי להרגיש סבל תוך כדי.
לאימון וייעוץ זוגי או הורי - לסדנאות בתקשורת זוגית - 052-6411671
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה